התקשרו עכשיו: 02-5662323

אתגר השמחה / הרב נעם שפירא

ילד שמח קטן כולנו רוצים להיות בשמחה. שמחה, כידוע, היא גם מצוה: "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", ובמיוחד בחג הסוכות עליו נאמר "ושמחת בחגך...". יש בתורה אף אזהרות מהמצב של חוסר שמחה "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה...". אבל גם ללא הצווי, אחת הבקשות הבסיסיות של האדם היא להיות מאושר ושמח.

מצד שני, לא פעם אנחנו מתקשים להיות בשמחה. אנחנו עצובים בגלל שחסרים לנו דברים מסוימים בחיינו, בשל אכזבות שונות, בשל הבדידות, ועוד סיבות רבות ושונות שמונעות את השמחה ודוחפות אותנו אל העצב.

איך נתגבר על העצב ונעורר את השמחה בחיינו?

דע לומר תודה

כדרכנו, נפרוש תכנית מורכבת ושלמה שתעזור לנו לבנות קומות הולכות ומעמיקות של שמחה בתוכנו:

בקומה הראשונה אנחנו רוצים לבנות את השמחה הפשוטה, היום-יומית, וגם בה נרצה לזהות זויות שונות והיבטים שונים ההולכים ומתפתחים, הולכים ומזינים זה את זה.

ברובד הראשון, אנו לומדים לשמוח מתוך תחושת הודיה. על מה יש לנו להודות? על לא מעט דברים.

קודם כל, עלינו לחוש הודיה על עצם החיים, על עצם העובדה שקמנו בבוקר ופקחנו עיניים. נכון, במצבים של עצב מתעורר כנגד הצפיה הזו להודיה ולשמחה קול פנימי שאומר: "למה אני צריך להודות ולשמוח על החיים, הרי הם כל כך קשים ומלאי אכזבות!?"

בשביל להתמודד עם הקול הזה, אנחנו צריכים לשים לב לתפיסה הפנימית שמאפשרת לו להופיע, זוהי תפיסת ה"מגיע לי". האכזבה הגדולה, והסירוב להודות על מה שיש נובעים מתחושה שמגיעים לי חיים אחרים, שאם אני מקבל "חבילה" מורכבת – שיש בה גם קשיים, מגבלות וצער – זה לא בסדר, לא הוגן, ומצדיק טענות על עצם המתנה.

כמובן, מי שעומד מאחורי תפיסת ה"מגיע לי" הוא האגו, ה"ישות" שלנו שטוענת שאנו כל כך בעלי ערך, וכי יש לשלם לנו בהרבה טובה על הזכויות הרבות שלנו. אם נלמד להתבייש ב"ישות" הזו, ולקנות קצת הכנעה ושפלות בפני הבורא, נוכל לאט לאט להשתחרר מתפיסת ה"מגיע לי", ולהחליפה בתפיסה מתוקנת יותר: אמנם מטבעי אני רוצה הרבה ומייחל לטוב מוחלט בחיי, אבל אני יודע היטב שזה לא מגיע לי, ולכן על כל מילוי חלקי של הרצונות האין-סופיים שלי אני מתמלא בתחושת הודיה ושמחה.

אנחנו לומדים כעת על הקשר האמיץ שבין מדת השפלות בנפש לבין השמחה. ככל שנרכוש יותר את מדת השפלות, כך נוכל יותר לשמוח על כל מתנה ומתנה, אפילו הפשוטה ביותר, שאנו זוכים לקבל מהקדוש ברוך הוא.

ברובד עמוק יותר, אנו לומדים להודות לא רק על עצם החיים שמעניק לנו הקב"ה, אלא גם על העזרה שלו שנוכחת בכל צעד ושעל של חיינו. בעיקר, אנחנו יכולים לזהות אותה במאבק הפנימי שלנו, מלחמת היצר. חז"ל מזכירים לנו כי "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואם אין הקדוש-ברוך-הוא עוזרו – אין יכול לו". כשאנו מצליחים להתרומם מעט מעל ההישרדות הבסיסית והחוויה החושית של החיים, ולגלות קצת משמעות, עומק וקשר אל הקב"ה, אנו יכולים לשמוח. שוב, בשביל שאמנם נשמח מהניצחונות הקטנים האלה, יש להניח בבסיס את השפלות אותה הזכרנו קודם. כי לולא היא, גם כאן יכולה להתגנב ללב המחשבה המדכאת, ש"מה יש לשמוח על נצחון קטן, אם נדרשתי להתאמץ כל כך בשביל להגיע אליו". כאשר אנו שמים לב, שבעצם אנחנו לבדנו בכלל לא היינו מנצחים את הקרב הקטן הזה, ורק בזכות הסיוע וההארה שקבלנו כמתנה מלמעלה הצלחנו להתרומם קצת ולנצח – אנחנו מתמלאים בתחושת הודיה, וממנה בשמחה.

ישנם זמנים שבהם אנחנו מתקדמים יותר, ומגיעים להצלחות ולהישגים משמעותיים יותר. באופן טבעי, הצלחה והשגה מביאים לשמחה, ולכאורה זהו מצב שבו אנו לא שואלים "איך נשמח", כי אנחנו שמחים באופן טבעי. אבל, עלינו לזכור היטב, כי כדי שהשמחה הזו תהיה מבוררת, ותמשיך איתנו לאורך זמן, גם אותה יש להפוך קודם להודיה. שוב עלינו לזכור, כי עם כל הכבוד ליכולות ולכישרונות שלנו – שעל פי המבט הפשוט הם הגורמים להצלחה – יש להודות על עצם מציאותם וקיומם "וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל", ולהודות לו. שוב, כאשר אנו מניחים את ההכנעה והשפלות בבסיס, השמחה נובעת מתוך תודה, ואז היא פחות חשופה לפגיעות של ביקורת – עצמית או חיצונית – היא לא גורמת לנו לזחיחות דעת, וממשיכה להיות מחיה ומאירה את חיינו לאורך זמן.

את התודה העמוקה ביותר, אנו מפנים לקב"ה כאשר אנו מפנים את המודעות שלנו לעצם הקיום הייחודי שלנו, למתנה הפלאית שזכינו לה בהיותנו יהודים. רבי נחמן מברסלב (ב"שיחות שאחרי המעשיות") מתאר חויה נפשית של צדיק שנפל לעצבות,  ומחפש מוצא איך לצאת ממנה. לאחר מספר נסיונות כושלים, הוא מגלה את "נשק יום הדין": "כִּי בְּכָל שִׂמְחָה שֶׁרָצָה לְשַׂמֵּחַ וּלְהָרִים עַצְמוֹ מָצָא לוֹ עַצְבוּת בְּתוֹכָהּ, וְהִתְחִיל לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּשִׂמְחַת "שֶׁלּא עָשַׂנִי גּוֹי", וְזֶה בְּוַדַּאי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר כִּי אֵין לְשַׁעֵר הַהֶפְרֵשׁ וְהַהֶבְדֵּל, אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים הַבְדָּלוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים לְבֵין זֻהֲמַת טֻמְאַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. וּכְשֶׁיִּזְכּר הֵיטֵב חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו, שֶׁלּא עָשָׂהוּ גּוֹי בְּוַדַּאי רָאוּי שֶׁתִּגְדַּל שִׂמְחָתוֹ מְאד, וְהִיא שִׂמְחָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ עַצְבוּת... אֲבָל בָּזֶה, שֶׁלּא עָשַׂנִי גּוֹי, שֶׁהוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה כָּךְ וְחָמַל עָלָיו וְלא עָשָׂהוּ גּוֹי אֵיךְ אֶפְשַׁר לִמְצא חִסָּרוֹן בְּזוֹ הַשִּׂמְחָה מֵאַחַר שֶׁהוּא רַק מַעֲשֵׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַל כָּל פָּנִים הוּא הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּינוֹ לְבֵין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֲשֶׁר אֵין שִׁעוּר וָעֵרֶךְ"...

"חביבים ישראל שנקראו בנים למקום", זרע בניו אהוביו, קרובים אליו תמיד, ללא תלות בבחירה וללא יכולת לפגום זאת על ידי מעשינו. בן נשאר בן, ישראל תמיד ישראל הוא, והיחס אליו כאל בן, הן בציפיות והן בחמלה כאשר אינו עומד בהן.

וצדיק באמונתו יחיה

שמחה עמוקה יותר, היא תוצאה של עבודה מאומצת יותר, אותה מלמדנו האדמו"ר הזקן בפרק לג בספר התניא:

אחת הפעולות העיקריות שאנו יכולים לעשות בשביל להתרומם מההתבוססות בקושי ובגסות של החיים, היא המאמץ לעורר בתוכנו את האמונה על-ידי התבוננות מעמיקה. כיהודים, כולנו "מאמינים בני מאמינים", אבל בשביל שהאמונה הזו תהיה משמעותית ונוכחת בתוכנו, עלינו להזין אותה ולעורר אותה.

מה שעלינו לעשות הוא, פשוט, לקחת פסק זמן ממרוץ החיים, להקדיש זמן של לימוד, מחשבה, וריכוז בתוכן הרוחני העמוק של המציאות האלקית בעולם (ומחוצה לו...). מי שיתאמץ ויעשה את עבודת ההתבוננות הזו, יזכה לפחות לזמן מסוים להערה של האמונה, להפיכתה לתובנה משמעותית בתוך האישיות. בעצם, כשהאמונה מתעוררת ומתגלה בתוכנו אנו חווים את נוכחות ה'. "וְהִנֵּה כְּשֶׁיַּעֲמִיק בָּזֶה הַרְבֵּה, יִשְׂמַח לִבּוֹ וְתָגֵל נַפְשׁוֹ אַף גִּילַת וְרַנֵּן בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וּמְאֹד בֶּאֱמוּנָה זוֹ כִּי רַבָּה הִיא, כִּי הִיא קִרְבַת אֱלֹהִים מַמָּשׁ, וְזֶה כָּל הָאָדָם וְתַכְלִית בְּרִיאָתוֹ וּבְרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים... וְהִנֵּה כַּמָּה גְּדוֹלָה שִׂמְחַת הֶדְיוֹט וּשְׁפַל אֲנָשִׁים בְּהִתְקָרְבוּתוֹ לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם הַמִּתְאַכְסֵן וְדָר עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ. וְקַל וָחֹמֶר לְאֵין קֵץ לְקִרְבַת וְדִירַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא" – כאשר אנו מודעות מצד אחד ל"שפלות האדם" ומהצד השני ל"גדולת הבורא" שמתגלה בתוך מוחנו, אנחנו שמחים על הזכות ועל הפלא שמתגלים בזמן שנכנס לתוכנו (אפילו מעט) אור אלקי.

אם ננסה להרחיב קצת את הרעיון הזה (ובכך גם לקרב אותו לרובנו...), נשים לב לעובדה, שרוב העצבות באה לנו מהכבדות של החיים. או, בעצם, מהכבדות של העולם, ומהמגבלות שהוא מטיל על הרצון שלנו לחופש ולאין-סוף. אם נצליח, במקום להשתבלל בתוך התסכול הזה, לעשות מאמץ ולהציץ מידי פעם למקום חפשי יותר, רוחני יותר – אם זה דרך תפילה או לימוד או ניגון – אנחנו מצליחים להביא את הקב"ה לתוך חיינו, וכשאנו שמים לב לאור ולפלא שבדבר הלב נפתח לשמחה.

שמחה של מצוה

אם תארנו קודם חויה של התרוממות רוח ושחרור מהמציאות המגבילה – "רצוא" – יש לראות איך עושים לה כלי – "שוב" – איך חוזרים אל המציאות ומגלים את הקדושה, האור והחופש בתוכה.

כיהודים, יש לנו מאות תשובות לכך – מצוות התורה. כך, כל מעשה טוב שאנו עושים, וכל מצוה שאנו זוכים לקיים, מביאים אותנו לשמחה, שמחה של מצוה. כאשר אנו מודעים לעומק הנתון בתוך כל מעשה קטן שלנו, למשמעות הקוסמית של חיבור שמים וארץ – אלקות והעולם הזה – אנו מתמלאים שמחה על הזכות להיות שותפים בהתרחשות כה משמעותית.

שוב, יש כאן גם חזרה אל נקודת המוצא – הרגשת ההכנעה והעמידה מול מקומנו האמתי כקטנים מול האין-סוף. כאשר מחברים אל ההכנעה הזו את המודעות אל הטוב שאנו מסוגלים להיות לו כלים, הכל מומתק ומקבל גוון של שמחה והתלהבות.

מי שעוקב אחרי המאמרים הקודמים שלנו, בהם תיארנו את המבנה הבסיסי של כל תהליך שינוי והתקדמות – הכנעה-הבדלה-המתקה – יוכל לראות גם כאן את המבנה של התהליך:

השלב הראשון – "הכנעה" – בו עיקר הדגש על השפלות וההכנעה, שמביאים אותנו לתחושת הודיה, שהיא הבסיס לשמחה פשוטה.

השלב השני – "הבדלה" – בו אנו נבדלים מהכבדות והגסות של העולם, דרך התחברות אל "הנבדל" האמתי, ומאירים את נוכחותו בתוכנו.

השלב השלישי – "המתקה" – בו אנו חוזרים בשמחה אל המציאות, וחווים את המפגש איתה כגילוי מתמיד ומרענן של קדושה ונוכחות אלקית.

לשם שלמות התמונה, חשוב לשים לב, כי כל מה שתארנו עכשיו זהו רק פרי של עבודה שלנו – כמובן עם הליווי הצמוד של הקב"ה – אבל ישנו עוד היבט נוסף של השמחה – "ושמחת בחגך" – בו השמחה שלנו היא תוצאה של הקשב שלנו לגילוי ולהארה שבאים מלמעלה.

את הגילויים האלה אפשר לצייר כמדרגות של שמחה: שמחת שבת ויום-טוב, שמחת חג הסוכות, שמחת-תורה, ושמחת פורים, אשר על משמעותן (כמובן כתהליך נפשי) אפשר לקרוא את המאמר "מתקדמים משמחה לשמחה".

(על פי המאמר "עבדו את הוי' בשמחה" בספר סוד ה' ליראיו של הרב יצחק גינזבורג שליט"א)

    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - יא' מרחשוון (31/10) ובצפון ב-י"ב מרחשוון (1/11). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - יא' מרחשוון (31/10) ובצפון ב-י"ב מרחשוון (1/11). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - יא' מרחשוון (31/10) ובצפון ב-י"ב מרחשוון (1/11). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - יא' מרחשוון (31/10) ובצפון ב-י"ב מרחשוון (1/11). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - יא' מרחשוון (31/10) ובצפון ב-י"ב מרחשוון (1/11). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - יא' מרחשוון (31/10) ובצפון ב-י"ב מרחשוון (1/11). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - יא' מרחשוון (31/10) ובצפון ב-י"ב מרחשוון (1/11). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - יא' מרחשוון (31/10) ובצפון ב-י"ב מרחשוון (1/11). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    הירשמו עכשיו וקבלו גישה למאגר שיעורים נרחב. לאחר ההרשמה ייפתחו לכם תפריטים נוספים באתר.